במאמר רטרוספקטיבי שפורסם לאחרונה, ג'ייסון סנל מ-Macworld חוזר אל ימי האייפון 4 ומציג את הטענה כי מדובר באחד המכשירים המשפיעים ביותר בתולדות אפל, דווקא בצל השערוריות שליוו אותו. סנל סוקר את רצף האירועים יוצא הדופן שאפף את השקת המכשיר ב-2010, החל מדליפת אב-הטיפוס שנשכח במסעדה גרמנית והגיע לידי בלוג טכנולוגי, דרך משבר ה-״Antennagate״ שאילץ את סטיב ג'ובס לקטוע חופשה משפחתית לטובת מסיבת עיתונאים דחופה, ועד לעיכוב התמוה של עשרה חודשים בהשקת הדגם הלבן. המאמר מדגיש כי למרות התקלות הללו, העיצוב המרובע וגב הזכוכית של האייפון 4 התוו את הדרך לדורות הבאים – כולל חזרה לעיצוב דומה בסדרת האייפון 12 – והמכשיר אף היה הראשון לשבור את בלעדיות הרשת של AT&T בארצות הברית.
סנל מסכם את מסע התלאות וההשפעה ההיסטורית של המכשיר כך:
״Despite being unveiled accidentally in a German restaurant by an Apple engineer via a tech blog, then re-unveiled at WWDC, then apologized for, and with a white color variant that almost never appeared, the iPhone 4 is a huge part of iPhone history. Especially if you don't hold it wrong.״
לקרוא היום על הדרמות של האייפון 4 זה קצת כמו להסתכל על תמונות מחזור מהתיכון – אתה לא מאמין כמה מביך, פראי וחסר מודעות הכל היה. אנחנו חיים היום בעידן שבו אפל היא תאגיד כל כך מהונדס, סטרילי ומשעמם, ש״שערורייה״ במונחים של 2026 היא אם גוון הטיטניום של האייפון החדש נוטה טיפה יותר מדי לאפור. אבל אז? המערב הפרוע. מהנדס משתכר ומשאיר אב-טיפוס סודי ביותר בבר. מנכ״ל החברה עולה לבמה ואומר ללקוחות שהטלפון שלהם מתנתק כי הם ״מחזיקים אותו לא נכון״. חברה של מיליארדים לא מצליחה לייצר צבע לבן במשך עשרה חודשים כאילו מדובר בפיצוח הגנום האנושי (ורק כדי לסבר את האוזן עד כמה הזדקנו – ממש אתמול, ה-28 באפריל, אנחנו מציינים 15 שנים בדיוק להשקתו המאוחרת של אותו חד-קרן לבן).
הדיון הזה מעניין כי הוא מזכיר לנו שהתקופה שבה אפל עשתה את הטעויות הכי קולוסאליות שלה, הייתה גם התקופה שבה היא הייתה הכי נועזת וחדשנית. האייפון 4 לא היה רק טלפון, הוא היה תופעת תרבות שיצרה סערות כי לאנשים באמת היה אכפת. היום, טלפונים הם פשוט מוצרי צריכה מלוטשים נטולי נשמה. אם תשאלו אותי, הייתי מוכן לחזור לטלפון שמנתק לי שיחות רק בשביל לקבל קצת מהאקשן והדרמה הלא-מסוננת של שנת 2010.
