עוד לפני שאפל הכריזה על מחשב, מסך או מעבד חדש, או אפילו על אייפון ואייפד כמעט חדשים, היא הכריזה על תוספת חדשה לשירות הטלויזיה שלה – שידורי ספורט בשידור חי. בייסבול ליתר דיוק. אבל מאחורי ההכרזה הזריזה הזו שעברה לרובנו הרבה מעל הראש, עומד קודם כל שירות שהוא הרבה יותר משני משחקים בשבוע, ובעיקר עומד עתיד פוטנציאלי ענף, שעל כתפיו עשוי להיבנות אותו שירות טלוויזיה כולל ואמיתי עליו סטיב ג׳ובס חלם.
אבל כאמור, לפני כן צריך להבין מה יעמוד מאחורי הגלגול הנוכחי של שידורי הספורט החיים שאפל תציע. לשם כך אני פונה למי שמומחה לפחות או יותר כל התחומים גם יחד – אפל, סטרימינג ובייסבול, הלא הוא ג׳ייסון סנל מאתר Six Colors. אנסה לסכם את מה שאנחנו יודעים בנקודות קלות מהכתבה שלו וממידע נוסף ומרחיב דעת שאספתי מסביב.
על פי פורבס העסקה של אפל עם ליגת הבייסבול היא בסכום של 85 מליון דולר לשנה למשך 7 שנים, כשאפל יכולה לבטל את העסקה לאחר שנה ושנתיים.
לליגת הבייסבול יש מספר חבילות שידור קבועות שמחולקות לחברות שידור שונות על פי רשיון ולעיתים מחליפות ידיים, אך הפעם מדובר בחבילה חדשה ורשיון חדש המכיל למעשה שלושה מוצרים שונים:
תכנית יומית בימי חול – MLB Big Inning – סוג-שלל ערוץ הקיבוץ למשחקי בייסבול של אותו יום, זמין רק בארה״ב.
תוכן ארכיוני, לינארי או VOD – משחקים בשידור חוזר, משחקי עבר, חדשות ועוד, בערוץ שפועל 24 שעות וגם כתוכן זמין לפי דרישה. זמין רק בארה״ב וקנדה.
משחקי שישי בערב – שני משחקים בשידור חי, זמינים בארה״ב ועוד שמונה מדינות. המשחקים יופקו על ידי MLB במיוחד בשביל אפל, כלומר אלה לא יהיו שידורים מערוצים קיימים, אבל לא ברור מי יהיו למשל השדרים או אופי השידור בכללותו, כולל למשל זמן שהיה מוקדש בעבר לפרסומות. אפל כמעט בוודאות לא תאפשר פרסומות בשידורים, אבל זה זמן מת שיש לנצל (גם השדרים צריכים לעשות פיפי מדי פעם).
מדובר בסיכומו של עניין בשינוי רציני בהרגלי הצריכה, השידור והרשיון של כל הצדדים –
ליגות הספורט, כשליגת הבייסבול במקרה הזה מתחילה בהתנסויות של העברת שידורים מערוצי השידור המסורתיים והאזוריים אל שירותי סטרימינג, ועל ידי כך מבטיחה לעצמה אפיקי הכנסה עתידיים בזמן שצרכנים דורשים יותר ויותר שידורים זמינים בכל מקום וכל זמן.
הצרכנים יצטרכו להתרגל שהם לא תמיד יוכלו לצפות בקבוצה המקומית שלהם בערוץ המקומי. הצרכנים הם האגוז הקשה ביותר לפיצוח כאן, כשאוהדי ספורט אוהבים להיות רגילים למסורות ולשיטות צפייה מתאימות להם (החל מצפייה בפאב מקומי ועד היכרות אינטימית עם כל שדר ופרשן). מצד שני, בזמן שגיל הצופים יורד, כך גם שיטות הצפייה משתנות. זוהי תקופת מעבר שהעתיד בה ורוד יותר מההווה.
חברות הסטרימינג נכנסות לתחום שטרם התנסו בו (מלבד מקרים נדירים) – שידור ספורט ושידורים לינאריים. למרות הפופולריות הבלתי ניתנת להכחשה של שירותי תוכן על פי דרישה, שידורי ספורט הם עדיין תוכן שנצרך בשידור חי והוא אחד המוקשים האחרונים שחוסמים את שירותי הסטרימינג מלהגדיל עוד יותר את הפער על שירותי הכבלים. בנוסף ערוצי שידור לינאריים הם מצרך מבוקש בקרב גולשי הספה שפשוט רוצים לפתוח טלויזיה ולראות תוכן רץ, כששידורי ספורט מושלמים לתפקיד בשל האופי החדשותי והעומק הארכיוני שלהם.
מה הלאה? לדעתי אפל תיקח לעצמה לפחות שנה או שנתיים של ניסוי כלים עם ליגת הבייסבול, כשבמקביל תמשיך לנסות לחתום על עסקאות עתידיות עם ליגות נוספות בארה״ב, כשליגת הפוטבול המקצוענית הוזכרה כבר במספר דיווחים וכך גם ליגות קולג׳ים, וכמובן שמועות על כמעט כל תחום סופרט אחר שצריך חיזוק בסטרימינג.
לאפל יש גם משוכות טכניות לבדוק ולעבור בכל הנוגע לשידורים חיים למליוני צופים באותו זמן, והרבה ניתוחי מידע בנוגע להרגלי צפייה בערוצים לינאריים.
ובנוגע אלינו? עשרות מעריצי הבייסבול בארץ ייאלצו לחכות עד שהשידורים יהיו זמינים בארץ, כשלא ידוע אם המגבליה היא Apple ID אמריקאי או חסימת מיקום חריפה יותר.
מקורות:
